top of page
Writer's pictureAnna Zamansky

בינה מלאכותית מסייעת לבני האדם להבין את בעלי החיים

Updated: Jun 4, 2020

מחקרים הבודקים את הרגלי השינה של ג'ירפות, היפראקטיביות של כלבים ואישיות של עכברים מנסים להבין כיצד בעלי חיים רואים את העולם - וכיצד ניתן לשפר את רווחתם





What can members do?

ד"ר ג'ון דוליטל, הרופא הבדיוני שהמציא הסופר יו לופטינג בשנות ה- 20 , אשר שבה מאז את דמיונם של דורות רבים של ילדים, התייאש ממטופליו האנושיים והסב את תשומת לבו למצוקותיהם של בעלי החיים. הוא למד את גריפין הוא נעזר ביכולותיו הייחודיות כדי לחקור את העולם. מחוץ לעולמות הדמיון, אנשים שונים מתהדרים ביכולת להבין מה בעלי חיים מנסים לומר – אם זו חיית מחמד פרטית או "לוחשים" למיניהם שטוענים ליכולת ליצור קשרים הדוקים עם בעלי חיים שונים. גם בעולם האקדמי נעשים מאמצים להבין טוב יותר מה מרגישים וכיצד רואים את העולם בעלי חיים שונים, במטרה ללמוד עוד על הקוגניציה והפיזיולוגיה שלהם, וכן כדי לשפר את רווחתם. בשנים האחרונות מגלים מדעניות ומדענים כי ההתפתחויות האחרונות בבינה מלאכותית ולמידת מכונה מאפשרות למכונות לזהות, לנתח ולפענח את התנהגותן של חיות בהיקף נתונים, רמות פירוט, מהירות ודיוק שנחשבו דמיוניות רק לפני כמה שנים. בשבוע הבא יתקיים באוניברסיטת חיפה הכנס השישי של ארגון Animal Computer Interaction, ד"ר אנה  זמנסקי, מארגנת הכנס, מספרת כי היא פתחה את המעבדה שלה בחיפה לפני שש שנים בתקווה לשלב בין הכשרה בלוגיקה ובינה מלאכותית לענייני בחקר בעלי חיים, ובייחוד כלבים, "אחת החיות המעניינות ביותר מבחינת התנהגות ויכולות קוגניטיביות". לדבריה, הכלים החדישים של בינה לאתר ראייה ממוחשבת יכולים לסייע אתרים רבים שאתם בלוגים, וטרינרים לכלבים מכל הסוגים, כמו כמויות הנתונים העצומות שנאספות במעקב חזותי של בעלי חיים או הצורך בניתוח מדויק ואחיד של נתונים ואיתור פרטים דקים שעין אנושית יכולה לפספס.

הבינה המלאכותית יכולה גם לסייע בשיפור רווחתם של בעלי חיים, היא אומרת. פרויקט אחד שנערך במעבדה, בשיתוף אוניברסיטת סלפורד מאנגליה ואוניברסיטת LETI סנט פטרבורג בגקו החוקרים חצי שנה של צילומי מצלמות אבטחה בכלביית מרכז מחקרי בברזיל, כדי לנתח אוטומטית דפוסי שינה של הכלבים ולזהות תבניות המעידות על ירידה באיכות שינה, הקשורה לסטרס. במחקר אחר, ד"ר סטפן בלואר, וטרינר התנהגותי וחבר המעבדה, משתמש במערכת שפותחה במעבדה על מנת למדוד באופן כמותי מדויק את מידת היפראקטיביות של כלבים הבאים לטיפול בקליניקה שלו, ולקבל הערכה אובייקטיבית של השפעת הטיפול התרופתי על המטופל כדי להחליט על מינון התרופה. מחקר שלישי שד"ר זמנסקי מובילה מנתח את חזותם של הכלבים כדי לזהות פער בין גילם הביולוגי לאופן שהם נראים - פער שיכול להעיד על מצוקות קבועות מהן סובלות חיות המחמד. לדבריה, תוכנה שמפתחים במעבדה כבר מגיעה לרמת דיוק של מומחים אנושיים, ועם התרחבות מאגר הנתונים עליו מתבסס המחשב, היא מקווה להגיע לדיוק שיאפשר שימוש בכלי כבדיקה זולה וזמינה לרווחת הכלב. במעבדה של ד"ר אנה זמנסקי חוקרים גם בעלי חיים אחרים מלבד כלבים. לדוגמה, הם עובדים על מעקב אחרי הרגלי השינה של ג'ירפות. מכיוון ש ג'ירפות ישנות בעמידה, היא מספרת, קשה לזהות מתי הן ישנות ומתי הן ערות. אבל שיבושים בהרגלי השינה שלהן יכולים להעיד על מצוקה שהחיות סובלות ממנה, וכלי מעקב מדויקים אחר שינת הג'ירפות יכול לסייע בטיפול בהן. במחקר אחר מפותח כלי מחקרי עבור קבוצת חוקרי רווחת חזירים מאוניברסיטת בולוניה, המנטר התנהגות חזירים ומזהה התנהגויות של נשיכת זנב המעידות על רווחה לקויה ועקב שהחיה סובלת ממנה. "העוסקים בחקר ההתנהגות של בעלי חיים לא תמיד חשופים ליכולות החדשות של הטכנולוגיה. הם יושבים על אוצרות של דאטה ולא תמיד מתארים לעצמן אפילו אילו תובנות ניתן להוציא מהם", אומרת ד"ר זמנסקי. במעבדה שלה, היא מספרת, הם מסוגלים לעבד טרה-בייטים של נתוני מעקב אחר בעלי חיים, כמו חודשי צילומים ממצלמות אבטחה בכלביות או גני חיות, בתוך שעות ספורות. בהרצאתה בכנס חוקרי קוגניציה של כלבים בשנה שעברה היא קראה לחוקרי בעלי חיים "לפתוח את הדאטה שלהם ולהפוך אותו למשאב הנשיג לחוקרי מדעי הנתונים ובינה מלאכותית", ומיד הוצפה בפניות של מעבדות מרחבי העולם שהסכימו לשתף את הדאטה שלהם ורצו לקבל כלים אוטומטיים לניתוחו. "ויש צורך אמיתי בכלים החדשים" היא אומרת. למשל, במחקר שנעשה במעבדתו של פרופ' אלון חן, הנשיא הנבחר של מכון ויצמן למדע, פיתחו החוקרים בהובלת ד"ר אורן פורקוש מבחן אישיות לעכברים בשימוש באלגוריתם המזהה תכונות המאפיינות סוגי אישיות שונים של עכברים (שנשמרות גם כשהסיטואציה משתנה). החוקרים בנו שלושה ארכיטיפים של עכברים – "עכבר הכפר" דומיננטי ואגרסיבי, "עכבר העיר" הדומיננטי והחברותי ו"עכבר המעבדה" הכנוע. הם הראו כי לכל עכבר יש אישיות ייחודית הנמצאת בין שלושת ארכיטיפים אלה וגם זיהו גנים הקשורים לתכונות אישיות שונות. מחקרים שכאלה מיועדים לסייע לחוקרים לגלות תובנות חדשות על עולמם של בעלי החיים, ואולי גם להבין יום אחד כיצד גנים נקשרים לתכונות אישיות בבני אדם. אפיק מחקר שלישי הוא ניתוח התנהגות כלבי עבודה (כמו כלבי נחייה), שיכול לשמש למשל לאבחון מוקדם של התאמת כלבים לתפקיד. מכיוון שהכשרתם של כלבים למטרות אלא היא תהליך ארוך ויקר, בחינת התאמת כל גור למשימה יכולה לחסוך זמן ומשאבים ולאפשר ליותר בני אדם הזקוקים לכך לקבל בן לוויה הולך על ארבע. במסגרת המחקר, היא אומרת, נאספים נתונים על כלבים הנמצאים בתהליכי אימון בארגונים שונים כדי לבנות מערכת שתתמוך בהחלטות מומחים בקבלת הכלבים לתפקיד. לאחרונה התקינה מערכת מצולמת מתוחכמת בכלבייה הטיפולית בתל מונד, שם תנותח דאטה על להקת כלבים טיפוליים המשמשים לטיפול באנשים עם צרכים מיוחדים. "בכל הניסויים המצלמות שלנו מתעדות על כלבים בלבד", מבהירה ד"ר זמנסקי שפרטיות האנשים נעזרים בכלבים לטיפול אינה נפגעת. "זהו בעצם החלום שלי והחזון שלי – לפתח מכונות שיגיעו ליכולת הבנה של התנהגות בעלי חיים שעולה על כל דמיון של מומחים אנושיים", אומרת ד"ר זמנסקי בלי היסוס. "מובן שמתחילים בדברים יותר פשוטים, אבל היום, עם היכולות של הלמידה העמוקה, אפשר בהחלט לחלום שעוד כמה שנים נוכל להגיע לתובנות פורצות דרך על בעלי החיים הסובבים אותנו". כל מה שידוע על בעלי החיים זה מה שהושג דרך הפריזמה של העין, האוזן והמוח האנושיים, מזכירה החוקרת, "הגיע הזמן לתת למכונות לפרוץ את גבולות הידע האנושי גם בתחום זה".



293 views

Comments


bottom of page